תאריך עדכון: 6.10.09
החוב החיצוני של המגזר הציבורי מוגדר כסך ההתחייבויות של הממשלה, בנק ישראל והמוסדות הלאומיים כלפי מי שאינם תושבי המדינה (הן במטבע חוץ והן בשקלים).
בסוף שנת 2008 עמד החוב במטבע חוץ של הממשלה על כ-109.5 מיליארד שקלים (כ-28.8 מיליארד דולר), שהם כ-20% מכלל החוב הממשלתי. החוב במטבע חוץ של מדינת ישראל נחלק לסוגים הבאים:
1. איגרות חוב שהונפקו בערבוּת ממשלת ארה"ב, שיתרתן בסוף שנת 2008 הסתכמה ב-51.5 מיליארד ש"ח (כ- 13.5 מיליארד דולר ארה"ב).
2. איגרות חוב סחירות שהונפקו בשוקי העולם ללא ערבוּת ('הנפקות עצמיות'), שיתרתן בסוף שנת 2008 הסתכמה ב-18.7 מיליארד ש"ח (כ- 4.9 מיליארד דולר ארה"ב).
3. איגרות חוב שהונפקו ע"י ארגון הבונדס אשר יתרתן בסוף שנת 2008 הסתכמה ב 31.9 מיליארד ש"ח (כ- 8.3 מיליארד דולר ארה"ב).
4. הלוואות ממשלות זרות ומלוות שונות, שיתרתן בסוף שנת 2008 הסתכמה ב 7.3 מיליארד ש"ח (כ- 1.9 מיליארד דולר ארה"ב).
לחוב החיצוני שלושה מאפיינים עיקריים:
1. שיעור גדול של חוב, שמקורו בארגון הבונדס ובהנפקות בערבות ממשלת ארה"ב
• בסוף 2008 איגרות החוב של ארגון הבונדס וההנפקות בערבות ממשלת ארה"ב היוו יחד כ-76% מכלל החוב החיצוני. איגרות אלו נהנות מתנאי מימון טובים יותר בעת גיוסים בשווקים הבין לאומיים.
• איגרות החוב שארגון הבונדס מנפיק אינן סחירות ולכן רגישותן לזעזועים בשוקי ההון הבינלאומי קטנה. איגרות אלה היוו בסוף 2008 כ-29% מכלל החוב החיצוני.
• הלוואות בערבות ממשלת ארצות הברית מגויסות בריבית נמוכה יותר מזו שנושאות הלוואות אחרות של הממשלה במט"ח. הסיבה לכך: דירוג האשראי של ממשלת ארצות הברית (Aaa/AAA) גבוה מדירוג האשראי של ממשלת ישראל (A/A1). בסוף 2008 היוו איגרות אלה כ-47% מכלל החוב החיצוני.
