החלוקה בחוב המקומי הסחיר בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד למדד נותרה ללא שינוי. שיעור החוב המקומי הסחיר הצמוד למדד הסתכם ב- 41%. שיעור החוב המקומי הלא צמוד למדד עמד על 59%. כפי שניתן לראות בשנים האחרונות ישנה עלייה הדרגתית במגזר השקלי על חשבון הקטנת האפיק הצמוד. הקטנה זו מסייעת בהקטנת החשיפה של החוב הממשלתי ותשלומי הריבית בגין חוב זה למדד המחירים לצרכן.

 

 

 

 

 

 

שיעור חזקותיהן של קרנות הפנסיה בשנת 2011 הסתכם בשיעור של 14.9% לעומת 13.3% אשתקד. עלייה זו עקבית לאור מגמת הגידול בשנים האחרונות בשיעור האחזקה של קרנות הפנסיה באג"ח ממשלתי סחיר. בהתאם לרפורמה בקרנות הפנסיה, חלה הפחתה משמעותית בהיקף של הנפקת איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה וכך הופנו מקורות להשקעה באיגרות החוב הממשלתיות הסחירות.
מגזר נוסף שבו ניתן לראות גידול בשיעור האחזקה באיגרות חוב סחירות הנו קופות הגמל וקופות ההשתלמות. בשנת 2011 עמד שיעור ההחזקה על 19.3% לעומת 18.8% בסוף שנת 2010.
משקל אחזקותיהם של משקיעים זרים באיגרות החוב הממשלתיות גדל לאחזקת שיא ועומד על 6.6% לעומת 3.1% בסוף שנת 2010. חלק מהסיבות לגידול הינו מעבר של משקיעים זרים מהחזקה במלוות קצרות מועד של בנק ישראל (מק"מ) לאור צעדים שננקטו על ידי משרד האוצר ובנק ישראל, כגון שינוי ברפורמת המס על מק"מ. סיבה  נוספת הינה אפשרות לתשואה עודפת בהשקעה באג"ח ממשלתי זאת לאור המשך הגידול בפער הריביות השקליות ביחס לריביות הדולריות.

משקל אחזקותיו של הציבור עמד בסוף שנת 2011 על 22.9% מסך מלאי איגרות החוב הסחירות של הממשלה, לעומת 24.0% בסוף שנת 2010. יש לציין כי קיטון זה עקבי לאור הירידה שחלה בשנת 2009 ועומד בניגוד למגמה החיובית שאנו עדים לה טרם המשבר הפיננסי האחרון.
משקל אחזקותיהם של הבנקים בסוף 2011 גדל ועמד על 14.2% לעומת 12.8% אשתקד.
חלקו של בנק ישראל בהחזקת איגרות החוב הממשלתיות הסחירות בשנת 2010 עמד על 4.8% לעומת 5.1% אשתקד. שיעור זה נובע מתכנית הרכישות של איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני אשר הפעיל בנק ישראל בשנת 2009. בהתאם להודעת בנק ישראל איגרות חוב אלו יוחזקו עד למועד פדיונן.

משקל החזקות קרנות הנאמנות באיגרות הממשלתיות קטן לרמה של 8.5% מרמה קודמת של 13.2%.