חיפוש כללי
 
דף הבית    חוב מקומי    נתונים כלליים
מאפייני החוב המקומי

תאריך עדכון: 03.05.2010

יתרת החוב המקומי (הסחיר והלא סחיר) הסתכמה בסוף שנת 2009 ל- 486 מיליארד ש"ח. החוב הסחיר גדל ב-3% ועמד על 342 מיליארד ש"ח, המהווים 70% מסך החוב המקומי, זאת כחלק מהגידול העקבי בשיעורו מתוך כלל החוב המקומי בשנים האחרונות. החוב הלא סחיר פחת בשנת 2009 בשיעור של 3% ועמד בסופה על 144 מיליארד ש"ח, המהווים 30% מכלל החוב המקומי. הקיטון העקבי במשקלו של החוב הלא הסחיר נובע בעיקר מגיוסים נטו שליליים מקרנות הפנסיה.  בהתאם לרפורמה בשוק הפנסיה קרנות הפנסיה זכאיות להנפקת איגרות חוב מיועדות  רק כאשר שיעור איגרות החוב המיועדות מתוך סך נכסי הקרן יורד מתחת לשיעור של 30%. למרות האמור לעיל החלה בשנת 2009 מגמת גידול בהנפקת איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה.


לוח ה-6
התפלגות החוב המקומי לחוב סחיר ולחוב לא סחיר בשנים 2002-2009 (באחוזים)

סוג החוב

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

חוב סחיר

59

61

62

64

65

67

70

חוב לא סחיר

41

39

38

36

35

33

30

 

בשנת 2009 גדל משקלו של החוב הצמוד למדד מכלל החוב המקומי הסחיר לכ- 43% (לעומת כ-42% בשנת 2008). הגידול באפיק הצמוד נבע בין היתר מהגדלת שיעור הגיוסים הצמודים ומהגידול במדד המחירים לצרכן במהלך השנה. משקלו של החוב הצמוד לדולר נותר אפסי – בסוף שנת 2009 נותרו במחזור אג"ח בסכום של כ-300 מיליון ש"ח בלבד, אשר מועד פירעונן בינואר  2010.


לוח ה-7
התפלגות החוב הסחיר על פי סוגי הצמדה בשנים 2002-2009 (באחוזים)

חוב סחיר

2002

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

צמוד מדד

50

47

45

42

42

41

42

43

צמוד דולר

7

3

0

0

0

0

0

0

לא צמוד

43

51

55

58

58

59

58

57

 


תרשים נ-1

פדיונות קרן ותשלומי ריבית של החוב המקומי הסחיר בשנים 2010-2036



התפלגות החזקת איגרות החוב הממשלתיות הסחירות

שיעור אחזקותיהן של קרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות, באג"ח ממשלתי סחיר בשנת 2009  הסתכמו ל- 12.3%,ו- 18% בהתאמה לעומת 12.8%, 20.5, אשתקד.  הירידה נובעת מגידול חד בשווי התיק של הקרנות כתוצאה מהגאות בשווקי ההון בשנה האחרונה.חשוב לציין כי בשנים האחרונות אנו עדים לגידול עקבי בשיעור האחזקה של קרנות הפנסיה באג"ח ממשלתי סחיר. בהתאם לרפורמה בקרנות פנסיה חלה הפחתה משמעותית בהיקף הנפקת איגרות החוב המיועדות לקרנות,ולפיכך הפנתה מקורות השקעה לאיגרות החוב הממשלתיות הסחירות.

מגזר נוסף בו ניתן לראות קיטון בשיעור האחזקה הינו אחזקותיהם של הציבור אשר עמד בסוף שנת 2009 על 26.2% מסך מלאי איגרות החוב הסחירות של הממשלה, לעומת 28.0% בסוף שנת 2008. יש לציין כי קיטון זה עומד בניגוד להתפתחות מגמה חיובית בשנים האחרונות בה משקל אחזקות הציבור באג"ח ממשלתיות סחירות גדל בצורה הדרגתית.

על רקע המשבר העולמי שהתבטא, בין היתר, במעבר להשקעות בנכסים בעלי סיכון נמוך, בולטת העלייה באחזקותיהם של המשקיעים הזרים. בשנת 2009 שיעור אחזקות הזרים כמעט והוכפל ועמד על 3.0% לעומת 1.6% בסוף שנת 2008. יחד עם זאת, עדיין מדובר בשיעור נמוך בהשוואה בינלאומית ובהשוואה לאחזקות זרים במניות של חברות ישראליות.

מגזר נוסף בו חל קיטון באחזקה הינו משקל אחזקותיהם של הבנקים אשר הסתכם לשיעור 12.4% בסוף שנת 2009 לעומת 14.6% בשנה שעברה, מנגד חלקו של בנק ישראל באחזקת איגרות החוב הממשלתיות הסחירות גדל בצורה משמעותית ועמד על 5.6% לעומת 0.8% אשתקד. מקור הגידול נעוץ בתוכנית לרכישת איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני אשר הפעיל בנק ישראל במהלך המשבר.

 

לוח ה-3

התפלגות מחזיקי איגרות חוב ממשלתיות סחירות בשנים 2005-2009 (מיליארדי ש"ח, אחוזים)

שנה

סה"כ ההון הרשום (מיליארדי ש"ח)

ציבור

קרנות נאמנות

קופות גמל והשתלמות

קרנות פנסיה

בנקים

חברות ביטוח*

משקיעים זרים

בנק ישראל

באחוזים

2005

261.4

16.7

15.9

28.0

9.8

17

10.1

1.3

1.3

2006

265.3

19.4

12.4

24.1

10.7

18.1

9.5

4.7

1.2

2007

269.4

24.1

14.2

18.4

11.0

18.6

8.9

3.8

1.1

2008

312.9

28.0

11.5

20.5

12.8

14.6

10.2

1.6

0.8

2009

370.7

26.2

13.3

18.0

12.3

12.4

9.3

3.0

5.6

*הנתון  כולל את החזקות החברות לביטוח חיים, ביטוח כללי ונוסטרו.

   מקור: בנק ישראל, אומדן חודש נובמבר

 

גודל ומספר סדרות

 

כחלק ממדיניות ניהול החוב להגברת הסחירות והנזילות בשוק איגרות החוב המקומי, צמצם משרד האוצר בשנים האחרונות את מספר סדרות האג"ח הממשלתיות והגדיל את נפחן. בשנת 2009 נמשכה מדיניות זו כך שגודל הסדרה הממוצעת עלה ל- 8.5 מיליארד ש"ח. הגידול החד בגודל הסדרה הממוצע נבע בעיקרו בשל פדיון רב של סדרות קטנות (בעיקר איגרות מסוג גליל) במהלך השנה.

בשנת 2009 הנפיקה יחידת ניהול החוב תשע סדרות חדשות בשוק המקומי הסחיר, זאת בשל היקפי הגיוס הגבוהים: ארבע איגרות חוב ממשלתיות קצרות, מתוכן שתי סדרות לפירעון בשנת 2009 והיתר בשנת 2010, שתי איגרות חוב ממשלתיות (ממשלתית 01/15 לפירעון בשנת 2015, וממשלתית 01/20 לפירעון בשנת 2020), שתי איגרות חוב ממשלתיות צמודות ( ממצ"מ 06/2014 לפירעון בשנת 2014, ו – ממצ"מ 10/2019 לפירעון בשנת 2019), וכן איגרת חוב ממשלתית בריבית משתנה לפירעון בשנת 2020.

במהלך שנת 2009 הגיעו לפדיון 11 סדרות, לרבות איגרת חוב מסוג 'שחר' בהיקף של כ- 10 מיליארד ש"ח. כתוצאה מהאמור לעיל נמשכה הירידה במספר הסדרות הנסחרות ומספרן עמד בסוף 2009 על 37.

 

תרשים ה-8
גודל סדרות ממוצע בשנים 2009 -1995-

 


 

תרשים ה-9

מספר סדרות סחירות בשנים 1995-2009


 

החוב המקומי הלא סחיר

 

בסוף שנת 2009 הסתכם מלאי החוב המקומי הלא סחיר לסך של 144 מיליארד ₪, לעומת 142 מיליארד ש"ח בשנת 2008. מלאי החוב בגין איגרות חוב מיועדות המונפקות לקרנות הפנסיה (אג"ח 'ערד' ו'מירון') עמד בסיום שנת 2009 על 99 מיליארד ש"ח, בדומה לשנה קודמת.

מלאי החוב בגין איגרות חוב מיועדות המוחזקות ע"י חברות הביטוח (אג"ח ח"ץ) עלה במהלך שנת 2009 ב- 6% והסתכם ב- 37 מיליארד ש"ח.

האמיסיות המנוהלות בחשב הכללי ויתרת מלוות החובה המנוהלים ע"י בנק ישראל, נותרו ללא שינוי ביחס לשנת 2008 והסתכמו ב- 8 מיליארד ש"ח.

 

לוח ה-4
התפלגות החוב הלא סחיר על פי סוגים בשנים  2003-2009

 

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

סה"כ (במיליארדי ₪)

161

156

153

145

144

142

144

פנסיה (ערד ומירון)

119

115

112

105

102

99

99

ביטוח (חץ)

30

30

31

31

33

35

37

שונות*

12

11

10

9

9

8

8

* כולל מלוות חובה בניהול בנק ישראל פיקדונות ואמיסיות בניהול משרד האוצר