מחלקת ניהול סיכונים אחראית על שלושה תחומים עיקריים: גיבוש ויישום אסטרטגיה לניהול החוב הממשלתי, תמחור עסקאות פיננסיות וסיוע בנושאים אסטרטגיים שונים. 

1. גיבוש ויישום אסטרטגיה לניהול החוב הממשלתי
ניתן לחלק את מסגרת ניהול החוב הממשלתי לשתי רמות: מדיניות החוב ומדיניות הגיוס:

מדיניות החוב
במסגרת גיבוש מדיניות החוב מחפשים תיק חוב אופטימלי, שישרת את המטרות ארוכות הטווח בניהול החוב ביניהן:
• מזעור עלויות וסיכונים כלכליים ותקציביים (חשבונאים)
• שכלול השוק המקומי
• התחשבות במדיניות המוניטרית, צורכי השוק ובמדיניות המקרו
האבחנה בין העלות והסיכון הכלכליים לבין העלות והסיכון התקציביים נובעת מכך שהחזרי הריבית על החוב, שלא כהחזרי הקרן, משפיעים על הגירעון בתקציב המדינה (למעט החזרי הקרן על פיקדונות הביטוח הלאומי שנספרים בחישוב הגירעון).

הסוגיות המרכזיות במדיניות החוב עוסקות במבנה ובתמהיל החוב
• שיעור החוב החיצוני הרצוי מכלל החוב הממשלתי
• אורך (מח"מ) החוב האופטימלי
• סוג הריבית (קבועה או משתנה) ואופן ההצמדה (צמוד למדד או לא צמוד) העדיפים
מדיניות החוב נסמכת על מודלים אסטרטגיים שונים, המבוססים, בין היתר, על אופטימיזציה וסימולציה.

מדיניות גיוס
מדיניות גיוס החוב החדש מתבטאת בהתפלגות היקפי הגיוסים על פני האפיקים, הכלים והטווחים השונים.

עקרון ההפרדה בין מדיניות החוב ומדיניות הגיוס
ניתן להפריד בין ההחלטה כיצד לגייס חוב חדש (מדיניות גיוס) לבין ההחלטה על תמהיל החוב האופטימלי (מדיניות החוב). עקרון ההפרדה תקף כשהמגייס הוא שחקן קטן בשוק (price taker) וכשיש בשוק מכשירים פיננסיים, המאפשרים להחליף סיכונים. לדוגמה, ניתן לגייס איגרות חוב נקובות בדולרים ולהמיר את ההתחייבות הדולרית בהתחייבות לאירו, באמצעות עסקת חליפין מטבעית.

הואיל והממשלה היא השחקן המרכזי בשוק האג"ח המקומי והואיל והשוק אינו מפותח דיו מבחינת המכשירים לניהול סיכונים, עקרון ההפרדה אינו תקף כיום בחוב המקומי. המשמעות היא שיש לקבוע מדיניות גיוס שתשרת את מבנה החוב הרצוי.

תוכנית גיוסים
לקראת אמצע השנה הקלנדרית מכינה מחלקת ניהול סיכונים תוכנית גיוסים לשנה הקלנדרית הבאה, שמבוססת ברובה על תוצאות המודלים האסטרטגיים לניהול החוב. כהשלמה למודלים שתוצריהם הם היקפי הגיוס במכשירים השונים ברמה השנתית, נערך ניתוח ברזולציה נמוכה יותר. הניתוח מביא בחשבון שיקולים של ניהול תזרים מזומנים במהלך שנת התקציב, ותזמון פתיחת סדרות חדשות והשפעתן על התנהגות הקופה בעתיד. הסתכלות כוללת זו מביאה בחשבון את האיזונים הדרושים בין המטרות האסטרטגיות השונות לבין השיקולים הטקטיים הקיימים באותה שנה.

תוכנית הגיוסים כוללת את המרכיבים הבאים:  
• אמידת היקף הגיוס השנתי הכולל באמצעות ניתוח השימושים והמקורות של הממשלה
• עקרונות לחלוקת היקפי הגיוס בין האפיקים (חוב מקומי סחיר, חוב מקומי לא סחיר וחוב חיצוני) ובין כלי הגיוס (לדוגמה, הפרופורציה בין שחרים וגלילים בחוב המקומי הסחיר)
• היקפי הגיוס המומלצים בכל אפיק ובכל כלי גיוס ובהסתמך על תמהיל המלאי הרצוי וטווחי הגיוס העדיפים בכל אחד מהכלים השונים
• השיקולים המנחים לקביעת התזמון המדויק של פתיחת סדרות חדשות ופירעונן
• היקפי הגיוס של כל כלי לכל טווח גיוס ברמה חודשית

2. תמחור (Pricing)
מחלקת ניהול הסיכונים אחראית על תמחור עסקאות פיננסיות. לצורך כך פיתחה המחלקה יכולת תמחור עצמית (in-house) של מכשירים פיננסיים כגון: Interest Rate Swaps, Currency Swaps, Basis Swaps, Callable-Bonds ועוד.

3. סיוע בנושאים אסטרטגים שונים
המחלקה עוסקת בנושאים אסטרטגיים כגון: הכנסת עושי שוק ראשיים (Primary Dealers) ומשניים לשוק האג"ח הממשלתי, אמידת החזרי הריבית והקרן העתידיים המבוססת על סימולצית מונטה קרלו (קישור למילון מונחים) ועל דו"ח Budget at Risk, פיתוח מודלים לתמחור ולבקרת אשראי בתחום ערבויות מדינה וסיוע בסוגיות פיננסיות שונות בפרויקטים של תשתית בשיתוף הסקטור הפרטי.